משפחת בר-און ויום המעשים הטובים
מאת: אלעד בר-און, בן 11
06/03/2014
המשפחה
שלי – אבא - עו"ד רענן בר– און, אמא - הרופאה הבכירה ד"ר יעל בר-און
(עיני),
האחים שלי - ענבל (18), עופרי ורועי
(תאומים בני 14) ואני, אלעד (11) – נוהגת
להשתתף במירוצים שונים ברחבי הארץ, למרחקים ארוכים, כולנו יחד.
כך, מידי שנה אנו משתתפים ב"מירוץ נייקי לילה", "מירוץ
ברוקס", "מירוץ רעננה" ואחרים, במסלול של 10 ק"מ. ביום 28/2/2014 השתתפנו ב"מרתון תל-אביב".
סיימתי את המסלול בתוך 53 דקות. ובימים אלה אנו מתאמנים לקראת מירוץ רעננה שיתקיים
ביום 28/3/2014.
בכל מירוץ אנו מנסים לגייס תרומות למטרות חברתיות. ב"מרתון תל-אביב" האחרון
קראנו לציבור לתרום למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, כאשר משפחתי הפקידה כנגד כל
סכום שנתרם – סכום זהה מטעמה לטובת מרכזי
הסיוע.
התחביב המשפחתי של ריצה משותפת, הורים וילדים, למרחקים ארוכים, התפתח כאשר ההורים
שלי רצו להוכיח לנו ש"הכל מהראש" והכל תלוי בכוח הרצון. ההורים שלנו
לימדו אותנו להציב מטרות ויעדים ולהתאמץ כדי להשיג אותם.
מידי כמה ימים, חורף וקיץ, אני יוצא עם המשפחה שלי לאימון משותף, במסלול של 15
ק"מ, ארוך יותר ממסלולי המירוצים עצמם. אנו רצים בקבוצה אחת, והרבה פעמים
זוכים למחיאות כפיים וקריאות עידוד מעוברים ושבים, שנתקלים בנו בשעת הריצה.
כאשר התחביב הפך להיות נוהג משפחתי קבוע, החלטנו לעשות בו שימוש כאמצעי לעזור
לזולת על דרך גיוס תרומות. בבית שלנו מוקדש זמן משפחתי רב לנתינה לקהילה. בכל פעם
אנו יוזמים מבצעים שונים.
למשל – מבצע העברת משלוחי מנות לגדוד של
חטיבת "גולני", כשעשה פעילות בעזה. בנוסף למשלוחי המנות הרבים שהכינה
המשפחה עצמה, אספנו משלוחי מנות גם מהחברים בבתי הספר, ומכל מי שחפץ להעביר משלוח
מנות לחיילי "גולני". אירגנו מאות תלמידים מבתי הספר ברעננה לאיסוף
משלוחי מנות והעברנו הכל במרוכז לצה"ל.
אירוע מרגש נוסף היה כאשר משפחתי חגגה עם ילדים המאושפזים במחלקות הילדים בבתי
חולים וחילקנו להם הפתעות כיפיות.
כמעט מידי חודש אנו מתגייסים יחד לאיסוף וחלוקת מצרכים ובגדים לנזקקים.
בימי הולדת, כל אחד מהאחים בוחר פעילות למען הזולת שנערוך לכבוד יום הולדתו.
כך למשל, את יום הולדתה האחרון בחרה אחותי להקדיש לחלוקת ארוחות חמות לרעבים.
מאז שאני זוכר את עצמי – ההורים שלי תמיד חינכו לנתינה לזולת ועשייה למען האחר.
ההורים שלי שאלו אותנו מדוע מי הכנרת מתוקים ומי ים המלח מלוחים ? ההורים הסבירו, שהכנרת
מקבלת ונותנת (את מימי הירדן), ואולם ים
המלח רק מקבל.
זרימת מי הירדן איננה נמשכת ממנו והלאה. לכן, מי הכנרת מתוקים.
תלמידי
הכיתה שלי, כיתה ו' בבית הספר "יחדיו" ברעננה, התפלאו בתחילה כשגילו
שאני רץ מסלול של 15 ק"מ כבר מאז הייתי בכיתה ד'. אבל עכשיו הם כבר התרגלו לכך וגאים בשיפור
התוצאות. ואגלה לכם סוד – כשאני רץ אני חושב על כך שזו דרכי לתרום למטרות חשובות.
למרות שאני עדיין צעיר, ואינני עובד, הריצה היא דרך מצויינת לגייס כספים ולתת
לזולת. כשהרגליים שלי גומאות את המרחקים, צעד אחד צעד בשבילים, בעליות ובמורדות,
הראש שלי חושב כמה טוב אפשר יהיה לעשות עם כסף אותו אגייס למען האחר.
