sidebar

"שמיים פתוחים"


 29/01/2014

הסכם "שמיים פתוחים" נועד להגביר את התחרות בקווי תעופה ישראל – אירופה,
ולהוזיל, משמעותית, את מחירי הטיסה.
עובדי חברות התעופה הישראליות חוששים, שבעקבות הסכם "שמיים פתוחים", הוזלת מחירי הטיסות והחובה לייעל את תיפקוד חברות התעופה, יפוטרו רבים מהם מעבודתם. כחלק מההתנגדות ליוזמת "שמיים פתוחים", פתחו וועדי העובדים של חברות התעופה הישראליות (אל על, ארקיע וישראייר) בשביתה.

כפועל יוצא מהשביתה, "נתקעו" נוסעים רבים בארץ, בהעדר יכולת לצאת מנתב"ג, ונגרמו להם נזקים. כך למשל, נוסע שתיכנן נסיעת עסקים, הזמין ושילם בגין שהות במלון, שכר רכב וכיוצ"ב. האם זכאי לקבל פיצוי על נזקים שנגרמו לו בשל כך שלא עלה בידו להגיע בזמן ליעדו ? מה הסיכוי לקבל פיצוי בתביעות אלה ?

על פי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012, נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה והטיסה בוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן – שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי לפי בחירת הנוסע, ופיצוי כספי. ואולם, נוסע אינו זכאי לפיצוי כספי בנסיבות מסויימות הקבועות בחוק, לרבות כאשר "הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות".

יודגש, כי זכות שביתה של עובדים היא זכות המעוגנת בחוק.

כך, בנסיבות של שביתה – לא רלבנטי המנגנון הקבוע בחוק האמור. נסיבות של שביתה או השבתה אינן דומות לנסיבות בהן העיכוב נגרם ממחדליה של חברת התעופה או מתקלות להן היא אחראית. שהרי חברות התעופה מוכנות להוציא את כל הטיסות כסדרן, וערוכות לספק את השירות לו התחייבו, אך הדבר נמנע מהן בשל ועקב שביתת העובדים והשבתת נמלי התעופה.

כך, למרבה הצער, קשה להניח שיתקבל פיצוי כספי בגין מלוא הנזקים שנגרמו מביטול הטיסות, ועלויות נוספות של הוצאות שנגרמו עקב כך.

לבתי המשפט בישראל יש שיקול דעת להכריע האם להשית על חברות התעופה את נזקיהם של הנוסעים עקב פרוץ השביתה (למשל הפסד טיסת המשך, ביטול יום עסקים, אי ניצול שהות בבית מלון שהוזמנה מראש ועוד), ובית המשפט מכריע בכל מקרה לפי נסיבותיו.

באחד המקרים קבע בית משפט, כי שביתה איננה אירוע בלתי צפוי המביא לסיכולו של חוזה, וחייב את חברת התעופה לשלם לנוסע פיצוי כספי בגין רכישת כרטיס טיסה חלופי.
במקרה אחר קבע בית משפט, כי שביתה היא אירוע המתרחש מידי פעם בפעם,  והינו בגדר "סיכון סביר" שנוטל על עצמו כל נוסע.

בכל מקרה, יבחן בית המשפט עד כמה השתדלה חברת התעופה לצמצם את נזקי נוסעיה, והאם נקטה בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק ולהקטנתו.

בפועל, עושות חברות התעופה מאמצים להקטנת הנזקים – על דרך העברת נוסעים לחברות תעופה זאת, אולם זאת מטבע הדברים על בסיס מקומות פנויים, ככל שיהיו.
מבחינת בתי מלון בחו"ל – כל בית מלון ומדיניותו. ישנם בתי מלון, שההזמנה ניתנת לביטול עד מספר שעות קודם ליום ההגעה. ואולם, אם בית המלון שמר חדר בעוד הנוסע לא הגיע מסיבות כלשהן – הרי מבחינת בית המלון אין הנוסע זכאי לפיצוי כלשהו.
כך גם לגבי חברות להשכרת רכב – כל חברה בהתאם להסכם עליו היא מחתימה את לקוחותיה,  זכות הביטול ומועדו. יש להניח שחברות להשכרת רכב יימנעו מלחייב על חלק יחסי מהימים שלאחר הביטול.

אין ספק, שמדיניות בה תנקוט חברת התעופה המושבתת תוביל לעליית או ירידת קרנה בעיני נוסעיה. פיצוי של מעבר להחזרת עלות כרטיס הטיסה – יעמיק את האמון בחברת התעופה ואין ספק שיחזיר אליה, בעתיד, לקוחות מרוצים, היודעים כי יש על מי לסמוך.