sidebar

פסק דין תקדימי : גניבת זרע


01/12/2013

רבים מדברים על האחריות ההדדית של בני זוג המקיימים יחסי מין לתוצאות מעשיהם. כך, נולד עקרון "ייזהר השוכב", לפיו גבר המקיים יחסי מין לא יוכל לפטור עצמו מאחריות גם אם האמין כי האישה משתמשת באמצעי מניעה. כך קבעו בתי המשפט הנכבדים, שגבר המקיים יחסי מין עם אישה, בין בעקבות פיתוי ובין בלעדיו, אחראי לתוצאות הטבעיות של מעשהו.

ברם, יש להבחין היטב – אחריות כלפי מי ?

כלפי הקטין - ילד שנולד כתוצאה מיחסי מין בלתי מוגנים, לא תהא בפי האב טענה כלשהי. שומה על האב לשאת במזונותיו של הקטין, בסכום שייקבע. היחסים המשפטיים בין אב לבנו מחייבים תשלום מזונות, ואין זה משנה שהורתו של הקטין היתה בעוולה.
כך, במישור היחסים בין האב לבין ילד שנולד כתוצאה מגניבת זרע – יחוייב  גבר במזונות הקטין, ללא קשר לנסיבות הולדתו של הקטין. אדם החפץ לקיים יחסי מין ללא חשש להולדת ילד – אחריותו לדאוג לנקיטת האמצעים המתאימים. בתי המשפט חזרו וקבעו, כי אדם חייב במזונות ילדיו והחיוב במזונות נקבע על פי האבהות ולא על פי אקט ההתעברות.

לעומת זאת, כלפי האישה – הדברים שונים בתכלית. בפסק הדין החשוב והתקדימי שניתן על ידי ביהמ"ש השלום בתל-אביב, בתביעה בה ייצג משרדנו את הגבר, התקבלה טענת גניבת זרע.

בית המשפט קבע שהאישה גנבה את זרעו של הגבר, הונתה אותו, הציגה בפניו מצגי שווא וביצעה כלפיו עוולת תרמית. עוד נקבע בפסק הדין כי האישה  פעלה באופן הפוגע בפרטיות התובע. בית המשפט פסק פיצוי של כ- 120,000 ₪ לטובת הגבר.

פסק הדין מושתת על ההכרה, כי למרות שהאב אחראי לתוצאות מעשיו כלפי הקטין, למרות התרמית שבהולדת הקטין, הרי כלפי האישה – זו שרימתה והונתה – יש לאב עילה נזיקית עצמאית ונפרדת.

בהתאם לפסק הדין, גם בענייני בינו לבינה –  כאשר מוכחת הטעייה או תרמית – האישה אינה פטורה מתוצאות מעשיה, ממש כמו כל אדם אחר לגביו מוכחת עוולת תרמית.

כשם שלכל אדם עומדת הזכות לנסות להביא צאצאים לעולם, הרי לכל אדם גם זכות לבחור מתי וכיצד הוא רוצה להביא צאצאים לעולם.

עד כמה שתהיה מובנת וחשובה כמיהת האישה לילד, אין היא מקנה לה את הזכות לרמוס ברגל גסה את זכויות הגבר, לגנוב את זרעו תוך נקיטת תרמית והונאה וניצול תמימותו ואמונו.

כך, חשיבותו של פסק הדין נעוצה בקביעת עוולת "גניבת זרע" במישור היחסים בין הגבר לאישה. תוצאת פסק הדין הינה שאדם יכול  מחד  גיסא  - למצוא עצמו מחוייב במזונות בנו הקטין,  ומאידך  גיסא - לקבל פיצוי או שיפוי מהאישה שרימתה אותו, בהנחה שהוכח כי כך אירע.

המישור בו ניתן להעלות טענה בדבר גניבת זרע הוא המישור הנזיקי / החוזי בין הגבר לאישה. כדוגמת טענות בדבר מצג כוזב, הטעיה, תרמית, חוסר תום לב, הפרת חוזה בלתי כתוב ביניהם (הסכימו שמדובר ביחסי מין ללא תוצאות), עוולת הרשלנות ועוד.

באם יצליח הגבר להוכיח טענות אלה (ללא קשר למישור החבות של האב כלפי ילדו), עשוי הגבר לזכות לפיצוי מהאישה, וזו לא תוכל לפטור עצמה בטענה שהגבר לא עשה שימוש באמצעי מניעה.

ואכן, בפסק הדין בו ייצג משרדנו את הגבר, עלה בידינו להוכיח, כי הוא רומה על ידי האישה, אשר הונתה והטעתה אותו, כאשר כתוצאה מתרמית זו – עלה בידה להתעבר מזרעו. באמצעות שורת עדים, ובאמצעות חקירות נגדיות מושכלות, את האישה והעדים מטעמה, וכן באמצעות שורת מסרונים ששיגרה האישה לגבר לאחר הולדת הבן, הצלחנו להוכיח את התביעה, להפריך את גירסת ההגנה ולזכות בפיצויים.