sidebar

מתי יש אפשרות לשנות את דמי המזונות ?


25/12/2012

אורי ונועה נפרדו והתגרשו. אורי משלם את מזונות בנו הקטין, כפי שקבע בית המשפט. נועה סבורה, שהוא משלם פחות ממה שצריך, ואילו אורי סבור ההיפך הגמור. בחלוף שנים, נולד לאורי בן נוסף, מאישה אחרת, ואילו נועה קודמה, משמעותית, בעבודתה. האם ישתנה סכום המזונות בו מחוייב אורי? באילו מצבים ניתן לשנות את קביעת דמי המזונות?

עקרונית, גובה מזונות הילדים ניתן לדיון מחודש. כך, במקרים בהם חל שינוי נסיבות, ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט לצורך קביעה מחודשת של גובה המזונות – הן להגדלת דמי המזונות והן להפחתתם. בדוגמא שלפנינו – אורי, המבקש לשנות את דמי המזונות שנקבעו – חייב להוכיח את שינוי הנסיבות, וכן להוכיח, כי עסקינן בשינוי אותו לא ניתן היה לצפות מראש. זאת, גם במקרים בהם נקבעו דמי המזונות בהסכמה, כאשר חל שינוי מהותי בין המצב ערב כריתת ההסכם לעומת המצב דהיום.
יש צורך בהוכחת שינוי נסיבות מהותי ומתמשך (לא זמני), שהתרחש לאחר מתן פסק הדין בנוגע לדמי המזונות, ולא ניתן היה לצפות אותו.
זאת כמובן, כאשר הצדדים לא מצליחים להגיע להבנה ביניהם, מחוץ לכותלי בית המשפט.

אורי אינו יכול להפחית את סכום המזונות באופן חד צדדי, ללא אסמכתא משפטית לכך, אפילו אם יש בנמצא סיבות כבדות משקל לכך. "פתיחת" קביעת המזונות תיעשה או באמצעות הסכם חדש בין אורי לנועה או באמצעות פניה בבקשה מתאימה לבית המשפט.

אם  תתקבלנה  המלצותיה  של  ועדת  שיפמן   -  תתחולל  מהפכה  בקביעת  סכום המזונות :

בשנת 2006 מונתה על ידי שר המשפטים  ועדה בראשותו של פרופ' פנחס שיפמן, על מנת לבחון, באופן יסודי ומקיף, את סוגיית מזונות הילדים.  בנובמבר  2012  הגישה הועדה את המלצותיה. באם תתקבלנה ההמלצות – יהא בכך כדי לחולל מהפכה של ממש בתחום תשלומי המזונות.

המלצות ועדת שיפמן עולות בקנה אחד עם המלצותיה של ועדת שניט, הקובעות הגדרה הורית שווה לשני ההורים, וכי האחריות הטיפולית והכלכלית בילדים חלה על  שני  ההורים, באופן שווה. ועדת שניט לא קבעה המלצות בסוגיית המזונות, וסוגיה זו הוסדרה בהמלצותיה של ועדת שיפמן.

המלצתה העקרונית של ועדת שיפמן הינה חלוקת הנטל הכלכלי בין שני ההורים, וקביעת המזונות על פי נוסחה אחידה. כך, ההמלצה העיקרית היא קביעת נוסחה ברורה ושקופה לקביעת סכום המזונות בהתאם לנתונים שייקבעו מראש, וחישוב סכום המזונות על ידי חישוב עצמאי.

כיום – גם אם הקטין נמצא מחצית מהזמן אצל אביו ומחצית מהזמן אצל אמו – מי שחייב בתשלום מזונות הינו האב. בנוסף, גם כאשר האם משתכרת שכר גבוה בהרבה מהאב –  האב הוא שמחוייב בתשלום מזונות.
בהתאם להמלצות ועדת שיפמן – החובה לכלכל את הקטין תוטל על שני ההורים, בהתאם ליכולתם הכלכלית והכנסותיהם היחסיות, וכן בהתאם לזמן בו שוהה הקטין אצל כל אחד מהם. כך, לא זו בלבד שסכומי המזונות יוטלו על שני ההורים, אלא אף  יתכנו  מצבים  בהם  תעביר  האם  מזונות  לאב ,  עבור  הקטין .

הרעיון הוא ליצור נוסחה פשוטה וזמינה לחישוב סכום המזונות בהתאם לנתוני המשפחה. כך, יתמעטו אינספור התדיינויות בעניין גובה המזונות, ותישמר יציבות. בנוסף, קביעת חלוקה הורית משותפת בסוגיית המזונות תאפשר לקטין ליהנות משני בתים בעלי רמת חיים דומה, וצרכיו יוענקו לו במידה שוויונית.

כאמור, עדיין מדובר בהמלצות בלבד, אשר טרם הפכו לדבר חקיקה.

באם תתקבלנה ההמלצות – יינתן מענה הולם  גם  בסוגיית  שינוי  דמי  המזונות .
כך, כאשר יחול שינוי בסכומי ההכנסות של מי מההורים, בעקבות שינוי כלשהו בנסיבות, יהא ניתן באופן קל ופשוט לחשב מחדש את אופן חלוקת התמיכה הכלכלית של כל אחד מההורים.

ובחזרה  למצב  הקיים :

כל עוד טרם ניתן תוקף חוקי להמלצותיה של ועדת שיפמן –  ידון בית משפט בכל בקשה לשינוי גובה המזונות, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.

נדגים להלן מקרים רלבנטים לשינוי גובה המזונות.

הולדת   ילד   נוסף :
יש בנמצא קביעות חלוקות של בתי המשפט בשאלה האם הולדת ילד נוסף  (כך שמאותו שכר מוטל על האב לפרנס מספר גדול יותר של ילדים) נופלת לגדר שינוי נסיבות המצדיק הפחתת מזונות.  עובדת הולדת ילד נוסף יכולה להוות שינוי נסיבות המצדיק פניה מחודשת לביהמ"ש כאשר יש להולדת הילד הנוסף השלכה לרעה על מצבו הכלכלי של האב – ירידה חדה במצבו הכלכלי, והרעה בהכנסותיו.  לא ניתן להפלות בין ילד לילד, ובתי המשפט דוגלים בעריכת איזון בין ילדי האב, במטרה שלא לקפח אף אחד מהם. כך, אם בשל מתן מזונות גבוהים לילד אחד לא נותרים משאבים לכלכל את האחר, ניתן להפחית את דמי המזונות. בכל מקרה, עצם הולדת ילד נוסף הינה רכיב אחד בלבד שייבחן במסגרת כלל הרכיבים ומכלול הנסיבות.
אין לומר, כי שינוי בהרכב המשפחתי ישליך אוטומטית על גובה המזונות, כי אם ייבחן לצידם של הרכיבים האחרים בנסיבות הנתונות.

כך למשל, באחד המקרים אישר בית המשפט לעובד הייטק, ששילם דמי מזונות גבוהים לשני ילדיו מנישואיו הקודמים, להפחית את מזונותיו למשך מספר חודשים, עד שיתבהר מצבו הכלכלי.

הוצאות   מיוחדות :
הוצאות חריגות והכרחיות עלולות לגרום להאמרת דמי המזונות. זאת, כדוגמת הוצאות נסיעות הכרחיות לחו"ל, טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגיים והוצאות אשר לא היו קיימות, ולא נצפו, במועד בו נקבעו דמי המזונות. יש לדון בטיב ההוצאה והכרחיותה. אין מדובר בצרכים הרגילים והמשתנים בהתאם לגילו של הקטין, אותם יש לצפות, כי אם מדובר רק בצרכים, אותם לא ניתן היה לחזות בעבר, ושינוי מהותי בהיקפם.

סירוב   הקטין   לקשר   עם   אביו
:
במקרים מסויימים, סירובו של קטין לקשר עם אביו ("בן מרדן"), ואי קיום הסדרי ראיה, עשוי להצדיק את הפחתת סכום המזונות. כך למשל, כאשר סירובו של הקטין הינו בלתי סביר, בלתי מוצדק או תוצאה של תכתיב או הסתה מכוונת של האם. ביהמ"ש לא ימהר לשלול מזונות מקטינים המסרבים לקשר עם אביהם, אלא יבחן מה גרם לסירוב זה וכיצד ניתן לשקם את הקשר. אם יוכח, כי האם המשמורנית גרמה לפגיעה בקשר התקין בין האב לילדיו – ניתן יהא לצמצם את גובה המזונות המוטלים על כתפי האב.

באחד המקרים  קבע בית המשפט, כי האם מסיתה את הילדים על מנת שיסרבו להיפגש עם אביהם. בית המשפט הפחית את סכום המזונות בגין הילד הצעיר אשר נוכח גילו נקבע, כי דעתו לא היתה עצמאית לגמרי, וביטל את סכום המזונות עבור הילדה הגדולה, בת ה- 17, נוכח התנהגותה וסירובה המודע להיפגש עם אביה.

מעבר   הקטין   להתגורר   עם   אביו :
נודעת זיקה בין משמורת ילדים לבין מזונותיהם. כך, אם הקטין עובר למשמורת האב, הופך האב לאחראי לכלכלת הילד המתגורר עימו, וניתן להגיש בקשה להפחתת מזונות עקב השינוי המהותי בנסיבות – מעבר הילד להתגורר עם אביו. גם במקרים בהם עובר הקטין להתגורר בפנימיה, באופן המצמצם את צרכיו המוטלים על האם – ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות.

ירידה   מנכסים   או   פשיטת   רגל :
גם אם הפך האב למובטל -  אין בכך כדי לפטור אותו מתשלום מזונות,  וניתן לנקוט נגדו בהליכי מאסר גם אם אין ביכולתו לשלם את דמי המזונות שנקבעו.

יחד עם זאת, יכול שינוי נסיבות קיצוני זה כדי להביא להפחתת גובה המזונות במקרים מסויימים, והעמדתם על מזונות מינימליים בלבד.

אובדן   פוטנציאל   השתכרות   או   אובדן   כושר   עבודה :
אין די בהוכחת העובדה כי האב פוטר, כי אם יש לבדוק את יכולת ההשתכרות שלו ויכולתו למצוא עבודה חלופית. באם יש בידי האב למצוא עבודה חלופית והוא אינו עושה כן – לא יופחתו דמי המזונות. מנגד, אם יוכח, כי האב משתכר שכר גבוה משמעותית מגובה שכרו ערב פסיקת דמי המזונות, ניתן לעתור להגדלת דמי המזונות המושתים עליו.

בית המשפט יבדוק האם האב שפוטר יכול למצוא מקום עבודה חלופי בסמוך לאחר פיטוריו, מהו תחום עיסוקו של האב והאם הוא צפוי להיתקל בקשיים במציאת עבודה חדשה.

האמרת   או   הפחתת   הכנסתה   של   האישה :
הכנסתה של האישה משפיעה על גובה המזונות לפי גילם של הילדים. כך, במקרים מסויימים, אם שכרה של האישה יאמיר, ניתן יהא לחייב אותה לשלם מזונות לילדים מכוח "דין צדקה". מאידך, במקרה בו ירדה האם מנכסיה, והפכה לפושטת רגל, הגדיל בית המשפט את גובה המזונות שהוטל על האב.

שינוי   בעלויות   המדור   ותחזוקתו :
דמי מזונות כוללים גם חיוב בגין רכיב מדור. כך, באם יוכיח האב ירידה משמעותית בדמי המדור המוטלים על האם (למשל בדמי שכר הדירה המשולמים על ידה), ויוכיח, כי עלויות המגורים, לרבות הוצאות תחזוקת הדירה, השתנו באופן ניכר (כדוגמת עקב מעבר האם לגור בקיבוץ הוריה, הכנסת דיירים נוספים להתגורר עימה – בן זוג וילדיו), ניתן להגיש בקשה להפחתת דמי המזונות.

לעומת זאת, בחירתה של האם לעבור לחיות ברמת חיים גבוהה יותר, תוך גידול קיצוני במרכיב הדיור, אינה יכולה, כשלעצמה, לחייב את האב במזונות מוגדלים.