צוואות הדדיות
29/07/2012
מדוע עורכים צוואה ?
רכושו של נפטר יחולק או על פי צוואתו או על פי הכללים שנקבעו בדין. כך, לעריכת
צוואה נודעת חשיבות רבה. שכן, אם קיימת צוואה, יחולק עזבונו של הנפטר בין הזוכים
הכלולים בצוואה, ועל פי ההוראות שקבע בצוואתו.
לעומת זאת, אם אין קיימת צוואה, יחולק הרכוש ליורשים שנקבעו בדין (בן זוג,
ילדים וצאצאיהם, ולאחר מכן הורים וצאצאיהם, ולאחר מכן הורי הורים וצאצאיהם. ואם
אין כאלה בנמצא – יירש אוצר המדינה), בהתאם לאופן החלוקה שנקבע על ידי המחוקק.
כך, באמצעות הצוואה יכול אדם להוריש את רכושו למי שאינו יורשו על פי דין, או
להורות על הורשת הרכוש באופן חלוקה שונה מזה הנקוב בדין.
לדוגמא : במקרה שהדין קובע, שבן הזוג של
המנוח יירש מחצית מהרכוש של הנפטר, ואילו המחצית האחרת תחולק בין ילדיו באופן
שווה, יכול המוריש לערוך צוואה ולקבוע בה קביעות אחרות. למשל – לנשל את בן הזוג או
כמה מהילדים מחלקם בירושה, או לדאוג לכך שאדם אחר, שאינו מבני המשפחה היורשים על
פי דין – יירש אותו.
רק באמצעות עריכת צוואה ניתן לקבוע יורשים אחרים או חלוקה אחרת מאלה הנקובים בדין.
קביעת הוראות מפורשות בצוואה תבטיח, שרכוש הנפטר יחולק באופן בו בחר.
סוגי הצוואות ותוקפן :
יש ארבעה סוגי צוואות : צוואה בכתב ידו של המוריש, צוואה בנוכחות וחתימת 2 עדים, צוואה
בפני רשות (שופט, רשם, נוטריון) או צוואה בעל-פה / צוואת שכיב מרע.
צוואה תהא תקפה כל עוד לא נערכה צוואה חדשה. אם נערכה צוואה חדשה – הצוואה הקודמת
בטלה. לכל אדם יש חופש לצוות את רכושו כראות עיניו ובהתאם לשיקול דעתו, ואף רשאי
להימלך בדעתו ולערוך צוואה חדשה, אחרת, כל אימת שיחפוץ בכך.
מהי " צוואה הדדית " ?
לעיתים קרובות חפצים בני זוג ליצור מצב, בו בעת פטירת אחד מהם יעבור כל רכושו אל
בן הזוג, ולא יחולק לילדים אלא רק לאחר פטירת בן הזוג השני. כך, עורכים בני הזוג
"צוואות הדדיות", ומצווים איש לרעהו את רכושם : הבעל מוריש את רכושו
לרעייתו, והרעיה מורישה את רכושה לבעלה.
המשמעות היא שבמקרה של פטירת אחד מבני הזוג, יירש בן הזוג הנותר בחיים את כל
רכושו, ורק לאחר פטירת בן הזוג השני – ירשו הילדים את רכושם של בני הזוג.
צוואה הדדית יכולה להיערך בשני מסמכים שנערכים באותה עת או במסמך אחד.
מה קורה כאשר אחד מבני
הזוג חפץ לשנות את צוואתו
ההדדית ?
לדוגמא : בני וגליה ערכו צוואות הדדיות. בני הוריש את כל רכושו לגליה, וגליה
הורישה את כל רכושה לבני. לימים נפטר בני, וגליה ירשה את כל רכושו, בהתאם לצוואה
שערך. לאחר מכן, פתחה גליה פרק ב' בחייה, ובחלוף שנים הכירה את שלמה ונישאה לו.
כעת, חפיצה גליה לצוות את כל רכושה לשלמה, באופן שיותיר את ילדיה מבני מנושלים
מירושתו.
האם הדבר אפשרי בהתחשב בצוואה ההדדית שערכה גליה עם בני, בעלה הקודם ?
הרי בני סמך על גליה שתדאג לילדיהם המשותפים, באופן שלאחר פטירתה יעבור רכושם
המשותף גם של בני וגם של גליה לילדיהם. בני הסתמך על גליה, כאשר ערכו יחד את
הצוואות ההדדיות.
מה גובר ? האם הצוואה ההדדית שערך בני מחייבת וגוברת על צוואה חדשה אותה רוצה גליה
לערוך ?
מה עדיף ? עקרון ההסתמכות של בני, אשר
ימנע מגליה שינוי של הצוואה ההדדית, או העקרון שכל אדם, לרבות גליה, חופשי לצוות
את רכושו כראות עיניו, ואף רשאי לשנות את דעתו כשיחפוץ בכך ?
אם המקרה של בני וגליה היה מתרחש לפני שנת 2005, יכולה היתה גליה לכתוב, לאחר
פטירתו של בני, צוואה חדשה, ולהוריש את כל הרכוש (לרבות הרכוש שירשה מבני) לכל מי
שתחפוץ, תוך ביטול הצוואה ההדדית עליה חתמה עם בני.
ואולם, בשנת 2005 תוקן חוק הירושה, באופן שמגביל את חופש שינוי הצוואה ומונע את
שינוי הצוואה ההדדית, תוך העדפת עקרון ההסתמכות (אלא אם בני הזוג הסכימו, מפורשות,
אחרת).
כך, כיום, לא ניתן לבטל צוואה הדדית, אלא אם התקיימו התנאים שנקבעו.
במקרה של בני וגליה – אם בני הסתמך על גליה כאשר ערכו יחד צוואות הדדיות, מנועה
גליה מלשנות את צוואתה מבלי ליידע את בני על כך.
אם בני היה עדיין בחיים, וגליה היתה מעוניינת לשנות את הצוואה ההדדית (למשל –
במקרה של פרידה ביניהם), שומה היה על גליה לתת לבני הודעה מוקדמת, בכתב, ולאחר
מסירת ההודעה בטלות הצוואות ההדדיות, וגליה תוכל לשנות את צוואתה.
ובמקרה שבני כבר אינו בין החיים וגליה רוצה לשנות את צוואתה -
אם עזבונו של בני טרם חולק – תצטרך גליה להסתלק מכל חלק בעזבון שהיא אמורה לקבל
לפי הצוואה ההדדית של בני.
ואם העזבון של בני כבר חולק – תצטרך גליה להחזיר את כל הרכוש שירשה מבני מכוח
הצוואה ההדדית, ובמקרה שלא ניתן להחזיר את הרכוש עצמו – שומה עליה להשיב את שוויו
של הרכוש שירשה.