שלב ההוכחות בתביעה נגד עיריית לוד
10/11/2014
משרדנו הגיש בימים אלה, לבית הדין לעבודה
בתל-אביב, תצהירי עדויות ראשיות בתביעה הכספית נגד עיריית לוד. משרדנו מייצג
את התובע, מנהל מחלקת אבטחת מוסדות חינוך
ומוסדות ציבור בעיריית
לוד.
התובע הוא קצין במילואים, בדרגת רס"ן, בוגר קורס קב"טי מוסדות חינוך של
משרד החינוך והתרבות.
התובע עובד עדיין בעיריית לוד, בתפקיד האמור, וזוכה להערכה רבה ולתשבחות גורפות
בגין תפקודו, מסירותו ומקצועיותו.
הגשנו תצהירים רבים התומכים בטענות התובע.
בנוסף, הגשנו בקשה לבית הדין לעבודה לזמן לדיון שיתקיים את ראש העיר לוד, יאיר רביבו.
לטענתנו,
בידי ראש העיר לוד עובדות רלבנטיות לתביעה, ובית הדין התבקש להורות על התייצבותו
של ראש העיר לוד על מנת שאפשר יהיה לחקור אותו ולגבות את עדותו בעניין עובדות
רלבנטיות אלה.
אחד העדים, מי ששימש
סמנכ"ל העירייה, יו"ר ועד העובדים, מזכיר מקצועי
במועצת הפועלים בלוד וחבר מועצת העיר לוד בשנים מסויימות, הצהיר, כי העירייה לא שילמה
לתובע את השכר שהובטח לו.
מצהיר אחר, מי שבשעתו שימש מפקח על האבטחה והניקיון
בכל מוסדות החינוך
של העירייה, הצהיר, שעובדים אחרים בעירייה, ואפילו קב"טים שכפופים
לתובע בעבודתם בעיריית לוד, מקבלים תנאי שכר שמגיעים גם לתובע, אבל אינם משולמים
לו.
בנוסף, הצהיר, שישנם רבים בעירייה שמקבלים תנאי שכר
ו"הטבות" אחרות שלא מגיעים להם. והכל
בזכות היותם "מקורבים",
"מחוברים".
הגשנו לבית הדין גם את עדותו של יצחק שטרית, ששירת 24 שנים בצה"ל, בין היתר
כרס"ר משמעת במחנה מטכ"ל, ובעיריית לוד פיקח על האבטחה והנקיון בכל
מוסדות החינוך ומוסדות העירייה. יצחק שטרית הצהיר, כי ישמח להביא בפני ביה"ד
לעבודה שמות והוכחות נחרצות לאופן ההתנהלות בעיריית לוד כפי שהוא מתאר בתצהירו.
שטרית ציין את כאבו הרב – כמי שהקדיש עשרות שנים מחייו לשירות בצה"ל, למען
המדינה – מאופן התנהלות הדברים בעיריית לוד.
מאיר סטאמקר, העובד מזה שנים במשרד ראש הממשלה, עבד בשעתו כקב"ט מוסדות חינוך
בלוד, והצהיר בין היתר על אי הקצאת תנאים מינימליים, עד כדי כך שהוא עצמו הביא,
מביתו, לעבודתו בעירייה מחשב, מדפסת, עכבר, מסך, קלסרים, ציוד משרדי, נייר טואלט,
קפה ועוד.
מצהירים אחרים, שאת עדויותיהם הגשנו לבית הדין, הינם עובדים לשעבר של העירייה, אשר
הצהירו, כי מי שאינו "מקורב" לגזבר מר
ציון הדר אינו זוכה לקבל
אפילו את מה שמגיע לו על פי דין ועל פי הסכם.
לעומתם, "המקורבים" זוכים לקבל הטבות
רבות שלא מגיעות
לאותם מקורבים.
"מקורבים לצלחת" מקבלים תנאים מפליגים, שאינם מגיעים להם. ואילו מאחרים
שעושים עבודה נאמנה – מנסים לגזול את המגיע להם.
רוב אותם שאינם "מקורבים"
ואינם זוכים לקבל את
המגיע להם – לא מעזים להתלונן, שכן הם חוששים פן יבולע
להם.
בנימין בן ברק שימש כקב"ט מוסדות חינוך בעיריית לוד, וקודם לכן כקצין משטרה
בדרגת רפ"ק, בעל תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה וסיים לימודים
לתואר שני בחינוך.
עוד הצהיר בנימין בן ברק, כי לצורך עבודתו הוא נאלץ לעשות שימוש ברכבו הפרטי, שכן
העיריה אינה מספקת רכב אשר כה הכרחי לעבודה שוטפת במחלקת אבטחת מוסדות העירייה.
לעומת זאת, לאחרים, "מקורבים", קיבלו ומקבלים רכב צמוד, שמשמש אותם
לנסיעה הביתה ובחזרה.
בנימין בן ברק אף הצהיר, כי ישמח להביא בפני ביה"ד לעבודה דוגמאות שמיות רבות
לאמור בתצהירו.
הגשנו לבית הדין גם את עדותו של הראל גבריאל דהאן, קצין קרבי (מיל') בגולני, אשר
עבד בעיריית לוד בתפקיד קב"ט מוסדות חינוך.
דהאן הצהיר, כי ישמח לפרט בפני ביה"ד לעבודה את שמות ה"מקורבים
לצלחת" שקיבלו את מה שלא מגיע להם.
בנוסף, הצהיר על אי אספקת תנאי עבודה בסיסיים מטעם העירייה. כך למשל – היעדר
מזגן (!), היעדר רכב משימתי, ולו אחד, למחלקת בטחון של מוסדות חינוך ומוסדות
העירייה.
הראל גבריאל דהאן אף הצהיר, כי גזבר העירייה, ציון הדר, היה ה"כל יכול",
על פיו יישק דבר. הוא מחליט מה ישולם ולמי, ואין כל אפשרות הרהור ופקפוק אחריו.
בהתאם להצהרתו, אפילו במקרים בהם ראש הועדה הקרואה אישר תשלומים – הם לא שולמו אם
לא אישר זאת הגזבר ציון הדר, אשר היה ה"מחליט" ו"בעל זכות
וטו". כהצהרתו של העד : "כשזו השחיתות ב'הנהלה', מה הפלא שאיש הישר
בעיניו יעשה בעיר לוד ?!?!".
חבר וועד במשך
7 שנים וגזבר וועד
לשעבר הצהיר, שגזבר העירייה, מר ציון
הדר, מוכר ככזה שלא נוהג לאשר תשלום גם כאשר מגיעים הכספים, וכי תשובתו הרגילה בכל
עת שפנו אליו, והוכיחו לו שאדם לא מקבל את המגיע לו היתה - "אז תתבעו אותי".
הוא אף הסביר, שרבים אינם מקבלים את
התנאים להם זכאים ואולם חוששים פן
יוסיפו את שמם לרשימת המפוטרים. לעומתם, יש עובדים
רבים בעיריית לוד שמקבלים
את שלא מגיע
להם (תוספות שונות לשכרם – "תוספת כוננות", "תוספת
מאמץ", "תוספת 10% רעלים", רכב צמוד בנוסף לאחזקת רכב, ועוד).
עוד הצהיר דוד מרציאנו, כי ועד העובדים בדק את תלונות התובע, נוכח כי הצדק עם
התובע, ובכל זאת ביקש הועד כי התובע ימתין ("לא עכשיו", "המצב
הכלכלי בעירייה לא טוב", "עכשיו ועדה קרואה", "עושים תוכנית
הבראה", וחוזר חלילה). זאת בעוד חברי הועד "נלחמו" עבור המקורבים
לועד כדי להשיג להם תנאי שכר שמגיעים להם (התובע כמובן
אינו נמנה על המקורבים
לועד). דוד מרציאנו הצהיר, כי ישמח לפרט בפני ביה"ד לעבודה את שמות האנשים
ואת התוספות שקיבלו, לרבות מנהלי אגפים ומנהלי מחלקות בעיריית לוד, כאשר אנשים
שהצדק עימם – כמו התובע – יוצאים נפגעים.
חבר וועד אחר, אשר שימש כיו"ר וועד העובדים,
הצהיר גם הוא, כי המצב בעיריית לוד
היה כזה, שמי שמקורב יותר
לוועד ודרש תנאי שכר טובים יותר – קיבל. דוד כהן ששירת 24 שנים בחיל
המודיעין, שימש כיועץ ראש העיר בשעתו, עוזרו של ראש העיר החדש, חבר ועד העובדים
ויו"ר הועד במשך 8 שנים.
כפי שהסברנו בכתב התביעה, שימש התובע כקב"ט מוסדות חינוך בעיריית לוד, ולאחר
מכן מונה כמנהל מחלקת אבטחת מוסדות חינוך ומוסדות ציבור בעיריית לוד. התובע עדיין
עובד בעיריית לוד, וזוכה להערכה רבה ותשבחות גורפות בגין תפקודו, מסירותו
ומקצועיותו. דוגמאות רבות להמלצות ומכתבי הערכה שקיבל התובע הוגשו לבית הדין.
כפי שהסברנו בכתב התביעה, עיריית לוד אינה משלמת לתובע את מלוא מרכיבי השכר
המגיעים לו.
התובע פנה לעיריית לוד, פניות חוזרות, אך העירייה מתעלמת מכל בקשותיו ודרישותיו.
התובע החליט להתפטר, ואולם לאחר ששיגר מכתב התפטרות הפצירה בו העירייה לחזור מהתפטרותו, ועדיין אינה משלמת לו את מלוא שכרו.
לטענת התובע, הסיבה בגינה עיריית לוד אינה משלמת לו את מלוא שכרו נעוצה ב"מדיניות עוצר התשלומים" הנקוטה על ידי העירייה והגזבר העומד בראשה. לטענת התובע, הגזבר מונע עשיית שימוש בתקציב השנתי המוקנה למחלקתו של התובע.
לטענת
התובע, הגזבר מונע הוצאה כספית לטובת תפקידם של העובדים, ולטובת תנאי שכרם. הקשיים
שמערימים העירייה והגזבר שלה מונעים מימוש בתקציב המוקנה לצורך התפקיד, גורמים
לעזיבת עובדים טובים ומוכשרים, שנואשו מאי קבלת תנאי שכרם, ופוגעים במישרין בתובע –
פגיעה אישית, כלכלית ומקצועית.
לטענת התובע, התגלו אי סדרים רבים בהתנהלותה, הכללית והכלכלית, של עיריית לוד.
נהג הגזבר לשכור שירותי חוקר פרטי למעקב אחר עובדי העירייה;
הועסקו 132 קרובי משפחה על ידי עיריית לוד;
בכירי העירייה קיבלו תנאים כספיים חריגים;
העירייה נהגה להחליף ללא הרף מנהלי אגפים בתפקידים בכירים, בעוד גזבר העירייה וראשיה נותרים בתפקידיהם; ועוד.
התובע אף הפנה לדו"ח מבקר המדינה וכן לדו"ח מבקר העירייה, לעניין הליקויים בהתנהלותה, הכללית והכספית, של העירייה.
לטענת התובע, בשל "מדיניות עוצר התשלומים", ובשל שיקולים זרים –
לא משולם לתובע מלוא שכרו.
