תלונה על כבוד השופט זיאד סלאח, בימ"ש שלום עכו

21/09/2014

היום הגיש משרדנו  תלונה על השופט זיאד סלאח מבימ"ש השלום בעכו. התלונה הוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים, שופט בימ"ש העליון (בדימוס) ריבלין.

נזכיר, שבעבר קיבל היועמ"ש את עמדתנו, ובעקבות פניותינו הינחה להגביר את האכיפה והענישה בעבירות של התעללות בבעלי חיים.

להלן  התלונה :

1.      קראנו בזעזוע על פסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט זיאד סלאח, מבית משפט השלום בעכו. בהתאם לפרסומים (פסק הדין אינו מצוי עדיין במערכת "נבו"), גזר כבוד השופט עונש של 200 שעות שירות למען הציבור על אדם שהורשע בכך שקשר כלב עזוב לרכבו וגרר אותו למזבלה, מרחק מאות מטרים בנסיעה.

על פי כתב האישום, כתוצאה מגרירת הכלב נפצע הכלב ונחבל קשה, באופן שנגרמו לו נמק באזור החזה, שיתוק ברגליים האחוריות ופצעים מדממים על גופו. וטרינר נאלץ להמית את הכלב האומלל המתת חסד כתוצאה מפגיעותיו.

200 שעות השל"צ נגזרו על המורשע בנוסף לחצי שנת מאסר על תנאי וקנס של 3,000 ₪, אשר אף הם מהווים עונש קל  ביותר.

[ מ"ת (עכו) 13485-04-13, מדינת ישראל נ' סלימאן נאסר ].

2.      על אף שהנאשם  הודה (!!!)  בביצוע המעשים המתוארים בכתב האישום,
והודה בביצוע עבירה של התעללות בבעל חיים ;
ועל אף שהעונש המקסימלי על עבירת התעללות בבעל חיים הינו 3 שנות מאסר ;
ועל אף שהפרקליטות עתרה למאסר בפועל ;
מצא לנכון כבוד השופט לפסוק עונש קל זה על המורשע בהתעללות כה קשה.

3.      מה שהרעיד את אמות הסיפים הינה קביעתו של כבוד השופט, בפסק הדין האמור, לפיה אין הבדל בין הריגת כלב להריגת חיות אחרות במהלך ציד.

4.      העובדה שכבוד השופט מצא לנכון לשאוב לגיטימציה מציד בעלי חיים לצורך החלתה על מקרה כה אכזרי של התעללות כה נוראה בכלב חסר ישע, אשר מצא מותו בייסורים קשים – אינה יכולה לעבור בהעדר תגובה של הנציבות הנכבדה.

5.      למרות הדרך הפתוחה בפני המדינה לערער על פסק הדין  - ערעור שאמור ליתן מענה לצורך בשינוי תוצאת פסק דין, עדיין הואיל ומדובר בפסק דין כה קיצוני, אשר הוציא תחת ידו "בשורה" כה קשה ומזעזעת – הינכם מתבקשים לבדוק את תלונתנו זו ולנקוט בהליכים משמעתיים כלפי השופט הנכבד.

6.      נדגיש, כי משרדנו אינו צד לעניין הנדון, ואינו קשור אליו בכל צורה שהיא, ובכל זאת אנו חשים צורך לפנות אליכם בתלונה זו.
זאת, הואיל ולדעתנו פסק הדין האמור, בכל הכבוד, נוגד אמות מידה בסיסיות של מוסר וצדק, מעבר להיותו מנוגד לדין הישראלי.

7.      כפי שנקבע על ידי שופטת המעצרים, בעניינו של המורשע דכאן, במסגרת הבקשה למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, היכולת לחסום כל רגש אל מול חיה פצועה ולגרור אותה באכזריות, מלמדים על קהות רגשות שעלולה להיות מופנית גם כלפי בני אנוש או בעלי חיים נוספים.
סיכון בטחון הציבור הינו גם סיכון הערכים המוגנים לציבור, ובהם הערכים הבאים להגן על כל מי שנשמת חיים באפו, גם אם אינו בן אנוש.
ביצוע העבירה שהנאשם הודה בביצועה, ביצוע המעשים המתוארים בכתב האישום שהנאשם הודה בביצועם, מעוררים תחושות מיאוס וסלידה – מן העבירות ומהפגיעה בערכים החברתיים והאנושיים של ביצוע אותן עבירות.

8.      חברה מתוקנת נמדדת לא רק ביחסה אל בני האדם, אלא גם ביחסה אל בעלי החיים.
כך, לעניות דעתנו, כאשר השופט הנכבד נותן הצדקה כלשהי, בפסק דינו,  לבצע התעללות כה נוראה וקיצונית נגד כלב חסר ישע,
וכאשר משתמע מפסק דינו של השופט הנכבד כאילו מדינת ישראל מתירה התעללות כזו או אחרת בבעלי חיים (שהרי לגירסתו, ציד בעלי חיים מותר על פי חוק במדינת ישראל....) - יש לנקוט נגד אותו שופט אמצעים משמעתיים. כך לדעתנו.

9.      אין עסקינן בטעות שבחוק גרידא (שהרי החוק הישראלי מעולם לא העניק לגיטימציה להתעללות בבעלי חיים, כי אם ההיפך הגמור). עסקינן במעין אג'נדה שיצא מפתחו של כבוד השופט, המשקפת חוסר חמלה בסיסית כלפי מי אשר נשמה באפו.

10.  הצורך להגן על בעלי חיים הינו בראש ובראשונה הצורך להגן על כל יצור אשר רוח חיים באפו, ובוודאי על יצורים חלשים, חסרי ישע, הזקוקים להגנה.

11.  ומעבר לכך, ההגנה על בעלי חיים הינה ערכית וחינוכית – מיגור האכזריות וקהות החושים.

12.  התעללות בבעלי חיים אינה רק פגיעה איומה בבעלי חיים אומללים, אלא מחקרים שונים קובעים, כי במרבית המקרים מתעללים בבעלי חיים יהיו אלימים גם כלפי בני אדם.
מי שרוכש את מידת האכזריות – סופו שיפגע בבני אדם.

13.  משרדנו ניהל פעילות מאומצת על מנת להחמיר את רף הענישה בעבירות הנוגעות להתעללות בחיות, באופן שיוטלו יותר מאסרים בפועל וקנסות כספיים גבוהים לטובת הקרן למען בעלי חיים.

14.  במענה  לפניותינו, הודיע היועמ"ש  למשרדנו,  כי  אימץ  את  מסקנות  הוועדה  הבינמשרדית  בדבר  האמצעים  להגברת  האכיפה  והחמרת  הענישה  בעבירות  ההתעללות  בבעלי  חיים.
עוד  הודיע היועמ"ש  למשרדנו, כי  מינה  פרקליטה  מפרקליטות  המדינה ,  אשר  תרכז  את  הטיפול  בנושא  ותהא אמונה  על  יישום  ההמלצות .
ואכן, לאחר   אימוץ   המלצות    הועדה  האמורה,   פורסמו   הנחיות   היועמ"ש,   המקבלות   את   עמדת  משרדנו.

15.  התעללות בבעלי חיים הפכה לרעה חולה במקומותינו.

כך, המקרה נשוא פסק הדין – אינו נדיר. פעם אחר פעם מתבצעות התעללויות קשות בבעלי חיים. למשטרת ישראל אף ידוע על מקומות מסויימים, בהם מתבצעים מעשים אלה מידי יום ביומו, כמעשי "בילוי" של שעות הפנאי.

16.  חדשות לבקרים מפורסמים מקרים המחרידים את הלב ומזעזעים את אמות הסיפים, כדוגמת :

                                 א.         שלושה תלמידים בני 15 ממוסד חינוכי באזור השרון נעצרו בחשד שהתעללו קשות בחתולה וגרמו למותה. הם הטביעו אותה, הטיחו בקיר ותלו על חבל.

                                 ב.         כלבלב קטן וחסר ישע נתפס בידיהם האכזריות של נערים. הם כרכו חוט סביב צווארו, גררו אותו אחריהם, היכו אותו מכות קשות, בעטו בכל חלקי גופו, העיפו אותו באוויר והטיחו אותו בחוזקה בחומת אבנים. כשגופו מרוסק, פצוע ומבוהל, הצליח הכלבלב, בכוחותיו האחרונים, לגרור עצמו ולהתחבא בתוך צינור בטון.
הנערים לא הירפו. הם איתרו את הכלבלב האומלל, והפצוע אנוש, רועד בתוך צינור הבטון, סתמו את שני צידי הצינור בעיתונים וקרטון והציתו אותם. יצר ההישרדות של הכלבלב המסכן גרם לו להמשיך להילחם על חייו. הוא הצליח לברוח ממלכודת האש ופרץ החוצה כשהוא עולה בלהבות. לאחר ייסורי תופת כילתה אותו האש, והכלבלב הקטן נותר גוש פחם דומם.

                                  ג.          צעיר שיסה את כלבו בחתול חסר ישע, עד למותו של החתול, אשר ניסה "להיבלע" בקיר כדי להציל עצמו, כמובן ללא כל סיכוי לכך.

                                 ד.         צעירים השליכו גורי חתולים וגורי כלבים, חיים, למדורות אש. הגורים המסכנים צווחו מכאב ונשרפו למוות באכזריות.

                                 ה.         ציידים קשי לב רדפו אחרי צבאים באמצעות טרקטורונים גדולים, כיתרו את החיות המבועתות, דלקו אחריהן ודרסו אותן למוות.

                                  ו.          אנשים שיסו כלבים זה בזה בקרבות כלבים אכזריים ביותר, המסתיימים בפציעות איומות ובמקרים רבים במוות מחריד.

17.  לעניות דעתנו, הבעיה נעוצה הן במישור האכיפה והן במישור הענישה. למרבה הצער, אכיפת החוק המגן על בעלי החיים אינה עומדת בראש סדר העדיפויות של משטרת ישראל. כך, רק במקרים מועטים מוגשים כתבי אישום, והעבריינים מובאים לדין.

18.  ואולם, גם כאשר מובאים העבריינים לדין, הינם זוכים לעונשים קלים ביותר, אשר אין ספק כי אינם עולים בקנה אחד עם חומרת העבירות.

גם המקרים הספורים של התעללויות בבעלי חיים, המגיעים לבתי המשפט – מסתיימים בעונשים קלים ביותר. לרוב העונשים הינם קנסות מגוחכים ועונשי מאסר על תנאי.

19.  למרבה הצער, פסק הדין האמור הינו אומנם החמור ביותר בפסיקתו הקלה נגד המתעלל בבעל חיים, ואולם הינו המשך ישיר לשלל פסקי דין בהם נקבעו עונשים קלים עד מאוד במקרים של התעללות קשה בבעלי חיים.

20.  כך למשל, ורק למען שבר את האוזן, המקרים כדלהלן :

                                 א.         אדם שהשליך את כלבו מחלון הקומה הרביעית, והרג את הכלב האומלל, נדון לקנס של 300 ₪.

                                 ב.         אדם שקשר בחבל כלב לרכבו, וגרר אותו על הכביש תוך פציעתו בכל חלקי גופו, נדון ל- 3 חודשי מאסר על תנאי.

                                  ג.          אדם שתלה את כלבו על עץ, שיסף את קנה נשימתו ודקר אותו בגופו ובראשו, נדון ל- 6 חודשי מאסר על תנאי.

                                 ד.         אדם שהורשע בכך שהרג 5 חתולים חסרי ישע, לאחר התעללות קשה, בדרך של ריצוץ ראשיהם באבנים ובעיטות בכל חלקי גופם, נדון לעבודות שירות לתועלת הציבור וקנס של -.2,500 ש"ח.  (יצויין, כי במקרה זה הפחית בית המשפט המחוזי את העונש שקבע בית משפט השלום : 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של -. 10,000 ש"ח).

21.  לעניות דעתנו, אין כל הלימה בין העבירות הקשות המבוצעות נגד בעלי חיים לבין העונשים בפועל.

22.  אין זה מוגזם לצפות, כי בתי המשפט ייטלו על עצמם את חובת מיגור התופעה המתפשטת, ויפעלו להעלאת רמת הענישה למתעללים בבעלי חיים, באופן דראסטי, תוך הטלת עונשי מאסר ממושכים בפועל בנוסף לקנסות כבדים.

23.  באם בתי המשפט הנכבדים יחמירו, משמעותית, בעונשים של מתעללים בחיות, וימצו עימם את הדין, יש לקוות, כי תפחת התופעה הנוראה.

24.  בפנייתנו ליועמ"ש, הפנה משרדנו לענישה הקיימת ברחבי העולם על התעללות בבעלי חיים.
כך למשל,  בניו-יורק הורשעה נערה בת 14 שפרצה לבית וצלתה בתנור, בחום של 260 מעלות, את גורת החתולים שמצאה בבית. החתולה האומללה יללה באימה, שרטה את דלת התנור בנסיון להמלט ממנו, אך לשווא. היא מצאה את מותה בייסורים. על הנערה בת ה- 14 נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל. בארה"ב העונש על קרבות כלבים הינו עד 10 שנות מאסר בפועל, וקנס כספי של -. 150,000 דולר.

25.  אין כל טעם, מדוע בשראל הנאורה והמפותחת "יזכה" המתעלל בבעלי חיים בעונש של קנס כספי של מאות ש"ח, ו"במקרה הטוב" במאסר על תנאי.

26.  יקומו נא בתי המשפט ויזעקו את זעקת החיות האומללות. העלאת רמת הענישה תוביל, יש להניח, להפחתה משמעותית של סיפורי האימה.

אין להסכין עם מצב בו מסתיימים אלפי תיקים של התעללות בבעלי חיים במספר זעום של הרשעות הכוללות הרשעה בפועל.

ועוד יותר אין להסכין עם מצב בו ניתן לקרוא את פסק הדין היוצא תחת ידי כבוד השופט, ככזה המספק הצדקה כלשהי להתעללות בבעלי חיים.

27.  בוודאי ובוודאי אין להתיר מקום בו תישמע משופרו של בית המשפט הנכבד קביעה כלשהי, העלולה להתפרש כאילו התעללות מעין זו יכולה להתקבל.

28.  הרינו לבקשכם לדון בתלונתנו זו ולהודיענו כיצד טופלה על ידכם.

בכבוד רב ובב"ח,

בר-און, כהן, עורכי-דין