תביעה נגד שכן מתנכל
3/12/12
קצין
משטרה בכיר מאוד (בדימוס),
אשר בהשכלתו ועיסוקו בפועל הוא עו"ד פעיל ,
נתבע בתביעה בבית משפט השלום בתל-אביב,
על ידי חולת סרטן ועל ידי בעלה - מומחה לאומנויות לחימה, בן לניצולי שואה.
משרדנו מייצג את התובעים.
הקצין הבכיר (בדימוס) העו"ד תועד בתמונות ובסרטי וידאו כשהוא מבצע מעשים
נוראים נגד חולת הסרטן ובעלה.
מעשים אלה, עבירות פליליות חמורות ביותר, העמידו את התובעים ואת כל דיירי הבניין
בסכנת חיים של ממש.
על פי דרישתנו, הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד הקצין העו"ד.
גם ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בודקת את התלונה החמורה מאוד שהוגשה נגד הקצין
העו"ד.
כשהגיע הקצין העו"ד לתחנת המשטרה להיחקר על העבירות החמורות שביצע – תקף את
השוטרת שחקרה אותו ונעצר למספר ימים.
אותו קצין עו"ד ביצע עבירות פליליות אף בנוכחות שוטרים שהוזעקו למקום על ידי
חולת הסרטן ובעלה.
קצין כיבוי אש אישר, בכתב, שהפעולות שביצע הקצין העו"ד העמידו בסכנת חיים את
כל דיירי הבניין בו מתגוררים התובעים.
תמצית סיפור המעשה :
התובעים הינם בעלי עסק בתחום המזון המהיר, בקומת קרקע של בנין מגורים בן 4 קומות ברמת-גן.
התובעת הינה חולת סרטן גרורתי מפושט לעמוד השידרה, והתובע - מומחה לאומנויות לחימה,
בן לניצולי שואה.
הנתבע הינו קצין משטרה בכיר (בדימוס), עו"ד בהשכלתו ועיסוקו, אשר התגורר
בדירת הגג שבקומה העליונה (הרביעית) של בנין המגורים בו מצוי העסק.
הנתבע התנכל לעסקם של התובעים באופן שיטתי,
כפי שעשה לגבי כל עסק קודם שניסה להתקיים במקום.
הנתבע נהג להתייצב בעסק ולצרוח כלפי התובעת "מסורטנת, הלוואי שתמותי",
"את אישה רעה, את חולת סרטן, הלוואי שתמותי כבר".
הנתבע נהג לפנות ללקוחות העסק ולומר להם : " חבר'ה, האישה הזאת חולת סרטן.
היא עומדת למות. אתם אוכלים אוכל נגוע בסרטן. תיזהרו".
הנתבע נהג להתגרות בתובע, בתקווה לגרום לתובע להרים עליו יד, אך הדבר לא קרה
מעולם, שכן התובעים נהגו באיפוק גמור.
בכתב התביעה אנו מפרטים מקרים בהם הנתבע סתם את מערכת
הנידוף של העסק, מספר פעמים, תוך שהוא דוחף סמרטוטים, ארגזים ופסולת לארובת
המינדף.
העניין גרם לסתימת הארובה, ולכך שהעשן מהמינדף ייצא בתוך העסק במקום מהארובה
החוצה, ויבריח את הלקוחות. כמו כן, ניגרם נזק מצטבר למערכת המינדף.
קצין כיבוי אש אישר, בכתב, כי הדבר גרם לסיכון אמיתי גם לעסק וגם לדיירי הבנין.
הנתבע השליך פסולת לתוך מתקן מיחזור שמן, מה שעלול היה לגרום לדליקה.
הנתבע נהג לחבל בעסק בשעות הבוקר המוקדמות, כשהוא מתגנב לחצר האחורי של העסק,
כשפלג גופו העליון עירום.
הנתבע תועד בתמונות ובסרטי וידאו.
הנתבע נהג להשליך בכניסה לעסק, בשעות שטרם נפתח, כמויות גדולות של צואה.
הנתבע נהג לרוקן את פחי האשפה שליד העסק, ולשפוך את תכולתם בכניסה לעסק, ואז
להזמין את הפיקוח העירוני כדי שייתנו דו"חות לעסק.
הנתבע נהג לשפוך את הפסולת והאשפה מפחי הזבל של הבנין לכביש הראשי הסמוך לכניסה
לעסק, תוך יצירת סכנת נפשות של ממש כלפי העוברים בדרך.
או אז, נהג הנתבע להתקשר למוקד העירוני, ולהודיע, כאילו העסק לא ניקה את שטח
הכניסה בטרם סגר את שעריו.
הנתבע נהג להתייצב בחצר האחורית של העסק, בסמוך למטבח העסק, ולצרוח לעבר העובדים
בעסק : "אל תעבדו אצל
המסורטנת הזאת".
הנתבע נהג להוציא דיבתם של התובעים ודיבתו של העסק רעה בפני כל דיכפין.
כך למשל, נהג הנתבע לפנות ללקוחות העסק, פנים מול פנים, ולהזהיר אותם שלא יאכלו
בעסק, מהטעם שהתובעת "המסורטנת", כלשונו, "מזהמת לכם את האוכל עם
הסרטן שלה, ואתם אוכלים מזון מזוהם בסרטן".
הנתבע נהג, מידי פעם בפעם, להתיז מים מדירת המגורים שלו, הנמצאת כאמור מעל העסק, על
הלקוחות היושבים לסעוד את ליבם בעסק.
הנתבע פתח את טפטפות המים שנמצאות בחצר הבניין, הגובלות בקיר משותף עם מחסן העסק,
קיר שאינו מבוטן.
כתוצאה מכך, מים חילחלו במשך מספר שבועות לתוך העסק, מתחת לריצוף, והציפו את מחסן
העסק והמטבח, תוך שנגרמו נזקים כבדים לעסק - הן למבנה והן לסחורה.
הנתבע השליך אבן בגודל עצום לעבר התובעת, חולת הסרטן, בעת שהייתה בעסק.
בדרך נס, פגעה האבן במשקוף הדלת ולא פגעה בתובעת, אשר המערכת החיסונית שלה פגועה
קשות בשל מחלתה.
במקרה אחר, הפיל הנתבע אדנית ממעקה דירת הגג שלו, אל עבר העסק ויושביו
(כאמור, הנתבע מתגורר בקומה הרביעית של הבניין, והעסק מצוי בקומת הקרקע של הבניין).
מדובר באדנית ארוכה (כ- 1.20 מטרים), כשהיא מלאה באדמה ובצמחיה, ושקלה משקל רב.
האדנית הופלה מדירתו של הנתבע לעבר העסק ויושביו.
האדנית התנפצה בקול רעש גדול, ורק בדרך נס לא נפגע איש פגיעה פיזית.
התברר לנו, שהנתבע לא חסך שבטו גם מעסקי המזון הקודמים שפעלו במקום בטרם הקמת עסקם
של התובעים.
למרות שהנתבע קילל את התובעים בקללות נוראיות,
ולמרות שהנתבע נהג לאיים על התובעים בשלל איומים, לרבות ברצח....,
ולמרות שפעם אחר פעם ניסה הנתבע לתקוף את התובעים פיזית,
ולמרות שהנתבע גרם חבלות חמורות לעסק, אשר כמה מהן גם העמידו בסכנת חיים את כל
דיירי הבניין בו נמצא העסק (שריפה חלילה),
ובכל זאת – נהגו התובעים באיפוק, ומעולם לא נקטו נגדו באלימות כלשהי, לא פיזית ולא
מילולית.
עד כדי כך הגיעו הדברים, שבאחת הפעמים, כאשר ניסה הנתבע לתקוף
את התובע, ברח (!!!) התובע אל מעבר למכונית חונה, ורץ מסביב לה בסיבובים כאשר הנתבע
דולק בעקבותיו.
היה זה מחזה מוזר מאוד – כאשר התובע, מומחה
לאומנויות לחימה, נמלט מהנתבע רק כדי לא להגיע למגע פיזי עם הנתבע, ורק כדי לא
לספק לנתבע סיבה להגיש תלונה במשטרה נגד התובע על תקיפה.
הנתבע אף נהג לצרוח שהוא קצין בכיר במשטרה לשעבר, וכי הוא עורך דין, ואינו חושש
מדבר.
הנתבע הסביר, שגם בעבר הוגשו נגדו תלונות למשטרה ע"י
אחרים, ואולם לטענתו המשטרה לא עשתה דבר בעניינו.
באחד המקרים, ניסה הנתבע לתקוף את התובע, פיסית, בנוכחות
השוטרים, ואיים על התובע, בנוכחותם של השוטרים, כי יהרוג את התובע. הנתבע אף איים
על השוטר שיהרוג גם אותו אם יתערב.
כאשר זומן הנתבע לתחנת המשטרה, לצורך חקירתו באחת התלונות שהגישו התובעים – הגיע
הנתבע לעימות גם עם השוטרת החוקרת בתחנת המשטרה, צעק, קילל, סירב להזדהות ועוד.
הנתבע אף נעצר על ידי המשטרה למספר ימים.
משרדנו פנה לפרקליטות המדינה בעניינו של הנתבע, אשר הגישה
נגד הנתבע כתב אישום, בגין העבירות הפליליות שביצע.
בדיון שהתקיים בתיק הפלילי הודיעה הפרקליטות על נכונותה לחזור בה מכתב האישום -
בגין התחשבות בנתוניו האישיים של הנתבע,
בגין העובדה, שהנאשם התחייב לעזוב את דירתו (כאמור, דירת הגג בבנין בו פועל העסק
של התובעים),
בגין הרצון להימנע מעימותים עתידיים,
ובגין אזהרת הנאשם, שאם יהיו אירועים נוספים - תגיש נגדו המאשימה את כתב האישום
מחדש.
בכתב התביעה אנו דורשים, מטעמם של התובעים, פיצוי על נזקיהם -
בגין אובדן רווחים, בגין פירסום לשון הרע, בגין תקיפה ואיומים וכן בגין עוגמת נפש,
בסכום שהועמד לצורכי אגרה על סך של מיליון
₪ .
